27 בנובמבר 2011

התיבה של אודרי

לפני כמה חודשים פנתה אליי אודרי
היא סיפרה שלאביה יש יומולדת 60 והיא מעוניינת להפתיע אותו
במתנה ייחודית.
הזמנתי אותה לסטודיו והיא הגיעה אליי עם שקית גדולה..
"מה יש בשקית?" שאלתי אותה...
"תיבת סיגרים עתיקה של אבא שלי.
אני רוצה להפוך אותה לתיבה נוסטלגית."






















"פנית לכתובת הנכונה" , אמרתי לה.
ביקשתי מאודרי את כל הפריטים הנוסטלגיים שתוכל למצוא
במגירות של אביה: תמונות ישנות מכל שנות חיו, תעודות, מדליות וכדומה.
בפגישה הבאה כבר היו המון חומרים מרתקים מחיו...
במיוחד אוסף עתיק ומרשים של מטבעות מתקופות שונות ונושנות





















































ובנוסף גם תמונות פספורט של הוריו, שיקרות לליבו מאד.
התחלתי לדמיין איך אהפוך את תיבת הסיגרים הישנה ליצירת אומנות נוסטלגית
מלאה בזכרונות חיו.

התחלתי בלשפץ אותה ולהסיר ממנה חלקים לא רלוונטיים, שייפתי וניקיתי והחלקתי את התיבה.
החלטתי להזמין מסגרת מיוחדת ועתיקה עם עוד פאנל מעץ שייצור עומק בו אוכל להכניס תמונות
וחפצים.
פניתי לרוברט מחנות המסגרות, איתו אני עובדת כבר שנים רבות ויש ביננו הבנה ללא מילים.
הוא ניגש לצד האחורי של החנות ושלף משם מסגרת עתיקה משנות ה- 50.
אלו הם הרגעים הקסומים של החיים כשהכל מתחבר כמו פאזל...

התיבה נצבעה מבפנים בצבע חום עתיק.





































את אוסף המטבעות שילבתי בתוך המסגרת לצד התמונות הישנות.














































































כמו כן בתוך הקופסה הכנסתי עוד כמה מטבעות ותמונה מתקופת ילדותו.
באחת מצדדי התיבה שילבתי תמונת ילדות מקסימה שלו, אותה הקטנתי בעיבוד מחשב
והכנסתי לתוך מסגרת עתיקה שעברה צביעה אומנותית.



קיבלתי מאודרי גם כלי בית כסופים ועתיקים, בין היתר צלחת.
החלטתי להפוך את הצלחת למסגרת לאחת מתמונותיו של אביה.
הוספתי פנינים להשלמת המראה.

























התוצאה ריגשה אותי מאד.
אני עוסקת בעיצוב קולאז'ים ותיבות נוסטלגיות שנים רבות
וכל פעם מחדש מתרגשת מהסיפורים, הזכרונות והאוספים שאנשים חושפים בפניי.
התברכתי בעיסוק נפלא ומרגש ואני מודה על ההזדמנות לקחת חלק ברגעי השמחה
של אנשים אחרים, רגעים של נחת והתרפקות על העבר.



10 בנובמבר 2011

אוצר, כמו שרק אוצר יכול להיות...

אספנות היא שמי השני, הסטודיו שלי מכיל פריטים רבים שנאספו בקפידה
במהלך שנות חיי ממקומות מעניינים ברחבי העולם, שווקים, חנויות יד שניה.


בשנים האחרונות קורה יותר ויותר שאני מקבלת מאנשים אוצרות ופריטים נוסטלגיים
שמסיבה זו או אחרת הם אינם רוצים בהם יותר וברור להם שאצלי הם יימצאו בית חם
ומעבר לכך אף אהפוך אותם באיזו שהיא דרך ליצירת אומנות.


הדבר מאד משמח אותי ושנים חלמתי לקבל אוצרות כאלה.
את משפט הידוע:
"one man's garbage is another man's treasure"
אני מיישמת באהבה רבה.









































אני שמחה לשתף אתכם בכל פעם שנופל לידיי אוצר.
הפעם קיבלתי ארגז שכולו אוסף משגע של בולים, מעטפות וחותמות.
מהסתכלות על האוסף, מצאתי את עצמי במסע היסטורי בארץ ישראל
סביב שנות ה- 70.
המון דמויות מפתח, ציורי בוטניקה, חגי ישראל, מטבעות וסמלי מזל.


הנה חלק מהאוצר...







בנתיים להתראות, עד שיגיע האוצר הבא....:)

לצאת מהארון

במהלך החודשים האחרונים, ביתנו נמצא בתהליך מתמשך של שיפוצים.
אנו גרים בבית כבר 12 שנים נפלאות.
הבית משתנה איתנו, אנו למדים אותו
והוא מתוודע אלינו ככל שעובר הזמן...
אנו מבינים מה חשוב לנו, מה נוח לנו, מה אנו רוצים לשנות.


שיפוצים הם הזדמנות פז להגשמת כל החלומות.
כל מה שמסתתר בליבנו, התמונות, המקומות, הפינות...


12 שנים ישנו בחדר שינה קטן שלא היה בו מקום לארון בגדים הגון.
חלמתי על חדר ארונות כמו של קארי מ"סקס והעיר הגדולה" אבל המרחב לא איפשר
וביחידת ההורים החדשה החלטנו להעמיד ארון גדול ומרווח.
עיצבתי ארון בגדים שיתאים לסגנון הכללי של חדר השינה, כפרי, מעץ, בהיר,
עם נגיעות של שיפשוף.
פניתי לנגר ברוש אהרוני (ברוש עובד עם שותף מוכשר לא פחות -  רמי).
והראיתי לו את הסקיצה של הארון.
ביקשתי ממנו קרניז בחלק העליון של הארון שייתן לארון מראה כפרי.
ברוש צבע את הארון בצבע שחור כבסיס ומעליו גוון שבחרתי שאפשר להגדירו
בין שמנת לחאקי בהיר מאד.
קניתי ידיות בסגנון עתיק אותן צבעתי בצביעה מיוחדת בסטודיו שלי.







                                                                                                                                                                       



ערבוב של שני גוונים כמו בארון- שחור ושמנת - חאקי
ייצרו גוון אפרפר מעניין, הן עברו שיוף קל שחשף את גוון הזהב שבבסיס.



















קניתי עיטור עץ מיוחד וביקשתי מברוש שידביק אותו בחלק העליון
של הארון על הקרניז להשלמת המראה הכפרי.

















עכשיו כל מה שנותר לי הוא...ללכת לשופינג!
בכל זאת..צריך לשים משהו בארון, לא??