לפני כמה חודשים פנתה אליי אודרי
היא סיפרה שלאביה יש יומולדת 60 והיא מעוניינת להפתיע אותו
במתנה ייחודית.
הזמנתי אותה לסטודיו והיא הגיעה אליי עם שקית גדולה..
"מה יש בשקית?" שאלתי אותה...
"תיבת סיגרים עתיקה של אבא שלי.
אני רוצה להפוך אותה לתיבה נוסטלגית."
"פנית לכתובת הנכונה" , אמרתי לה.
ביקשתי מאודרי את כל הפריטים הנוסטלגיים שתוכל למצוא
במגירות של אביה: תמונות ישנות מכל שנות חיו, תעודות, מדליות וכדומה.
בפגישה הבאה כבר היו המון חומרים מרתקים מחיו...
במיוחד אוסף עתיק ומרשים של מטבעות מתקופות שונות ונושנות
ובנוסף גם תמונות פספורט של הוריו, שיקרות לליבו מאד.
התחלתי לדמיין איך אהפוך את תיבת הסיגרים הישנה ליצירת אומנות נוסטלגית
מלאה בזכרונות חיו.
התחלתי בלשפץ אותה ולהסיר ממנה חלקים לא רלוונטיים, שייפתי וניקיתי והחלקתי את התיבה.
החלטתי להזמין מסגרת מיוחדת ועתיקה עם עוד פאנל מעץ שייצור עומק בו אוכל להכניס תמונות
וחפצים.
פניתי לרוברט מחנות המסגרות, איתו אני עובדת כבר שנים רבות ויש ביננו הבנה ללא מילים.
הוא ניגש לצד האחורי של החנות ושלף משם מסגרת עתיקה משנות ה- 50.
אלו הם הרגעים הקסומים של החיים כשהכל מתחבר כמו פאזל...
התיבה נצבעה מבפנים בצבע חום עתיק.
את אוסף המטבעות שילבתי בתוך המסגרת לצד התמונות הישנות.
כמו כן בתוך הקופסה הכנסתי עוד כמה מטבעות ותמונה מתקופת ילדותו.
באחת מצדדי התיבה שילבתי תמונת ילדות מקסימה שלו, אותה הקטנתי בעיבוד מחשב
והכנסתי לתוך מסגרת עתיקה שעברה צביעה אומנותית.
התוצאה ריגשה אותי מאד.
אני עוסקת בעיצוב קולאז'ים ותיבות נוסטלגיות שנים רבות
וכל פעם מחדש מתרגשת מהסיפורים, הזכרונות והאוספים שאנשים חושפים בפניי.
התברכתי בעיסוק נפלא ומרגש ואני מודה על ההזדמנות לקחת חלק ברגעי השמחה
של אנשים אחרים, רגעים של נחת והתרפקות על העבר.
היא סיפרה שלאביה יש יומולדת 60 והיא מעוניינת להפתיע אותו
במתנה ייחודית.
הזמנתי אותה לסטודיו והיא הגיעה אליי עם שקית גדולה..
"מה יש בשקית?" שאלתי אותה...
"תיבת סיגרים עתיקה של אבא שלי.
אני רוצה להפוך אותה לתיבה נוסטלגית."
"פנית לכתובת הנכונה" , אמרתי לה.
ביקשתי מאודרי את כל הפריטים הנוסטלגיים שתוכל למצוא
במגירות של אביה: תמונות ישנות מכל שנות חיו, תעודות, מדליות וכדומה.
בפגישה הבאה כבר היו המון חומרים מרתקים מחיו...
במיוחד אוסף עתיק ומרשים של מטבעות מתקופות שונות ונושנות
ובנוסף גם תמונות פספורט של הוריו, שיקרות לליבו מאד.
התחלתי לדמיין איך אהפוך את תיבת הסיגרים הישנה ליצירת אומנות נוסטלגית
מלאה בזכרונות חיו.
התחלתי בלשפץ אותה ולהסיר ממנה חלקים לא רלוונטיים, שייפתי וניקיתי והחלקתי את התיבה.
החלטתי להזמין מסגרת מיוחדת ועתיקה עם עוד פאנל מעץ שייצור עומק בו אוכל להכניס תמונות
וחפצים.
פניתי לרוברט מחנות המסגרות, איתו אני עובדת כבר שנים רבות ויש ביננו הבנה ללא מילים.
הוא ניגש לצד האחורי של החנות ושלף משם מסגרת עתיקה משנות ה- 50.
אלו הם הרגעים הקסומים של החיים כשהכל מתחבר כמו פאזל...
התיבה נצבעה מבפנים בצבע חום עתיק.
את אוסף המטבעות שילבתי בתוך המסגרת לצד התמונות הישנות.
כמו כן בתוך הקופסה הכנסתי עוד כמה מטבעות ותמונה מתקופת ילדותו.
באחת מצדדי התיבה שילבתי תמונת ילדות מקסימה שלו, אותה הקטנתי בעיבוד מחשב
והכנסתי לתוך מסגרת עתיקה שעברה צביעה אומנותית.
קיבלתי מאודרי גם כלי בית כסופים ועתיקים, בין היתר צלחת.
החלטתי להפוך את הצלחת למסגרת לאחת מתמונותיו של אביה.
הוספתי פנינים להשלמת המראה.
התוצאה ריגשה אותי מאד.
אני עוסקת בעיצוב קולאז'ים ותיבות נוסטלגיות שנים רבות
וכל פעם מחדש מתרגשת מהסיפורים, הזכרונות והאוספים שאנשים חושפים בפניי.
התברכתי בעיסוק נפלא ומרגש ואני מודה על ההזדמנות לקחת חלק ברגעי השמחה
של אנשים אחרים, רגעים של נחת והתרפקות על העבר.
